Begin Again- להתחיל מחדש

פשוט

אוקיי אז  "Begin Again" זה שם של סרט, בכללי הוא על מפיק מוזיקלי ועל מוזיקאית ו- פאק אם לא ראיתם אותו אתם עוצרים את החיים שלכם ברגע זה, נכנסים לפופקורן טיים ושמים אותו!

הדבר הפשוט ביותר כביכול שהיה לאתגר הגדול ביותר עבורי בשנתיים האחרונות, הוא ללא ספק הקלטה של זמר שמנגן על גיטרה אקוסטית היות ומצאתי את עצמי ניצב בשנתיים האלו, שוב ושוב, מול סיטואציה של להקליט זמר שמנגן על גיטרה אקוסטית. לכאורה (אני פשוט מת על המילה הזאת 🙂 מדובר בהקלטה של זמר אחד, ששר, ובו זמנית מנגן על הגיטרה שלו, קל הלא כן? אז זהו שצריך להגדיר קודם כל מה זה "קל". האם קל זה אומר להקליט את הגיטרה בלבד קודם כל ולאחר מכן להשמיע לנגן את ההקלטה באוזניות ולבקש ממנו להקליט על זה את השירה שלו? הרי בצורה הזאת יהיה לי הכי קל לערוך את זה- ערוצים נפרדים= יותר שליטה= חוסר זליגות בין מיקרופונים של גיטרה למיקרופון של זמר, "רגע, אמרת מיקרופונים של הגיטרה?" אז.. כן, הגיטרות שנשמעו לי הכי טוב היו תמיד כל כך שמנות מלאות בס (דינמי מכוון לפתח התהודה), ונורא קריספיות ומלאות צילצולים גבוהים ובהירים (קונדנסר קפסולה קטנה על סריג 5), טוב זה לפחות מה שדמיינתי כששמעתי את אותן גיטרות ויכול להיות שזה באמת יכול לעבוד אבל בואו לא נשכח שכאשר אנחנו מקליטים מקור קול אחד עם יותר ממיקרופון אחד זה אומר שישנה אפשרות לביטולי פאזות (במידה סבירה מאוד שגל הקול לא יגיע באותה מילישנייה לשני הקפסולות של המיקרופונים) "נו אז מה הבעיה, הופכים פאזה באחד הערוצים ובודקים עם יש ביטול רציני (איבוד משמעותי של נמוכים בעיקר), כן אבל מי אנחנו שנחליט אם הביטול רציני או לא? למעשה יכול להיות וסביר מאוד אפילו שזו תיהיה שיטת עבודה שתרגיש פחות טבעית וקלה לנגן שלנו שסך הכל רצה שנקליט אותו מנגן ושר.

אז אולי פשוט להקליט את הזמר ואת הגיטרה כגוף אחד, עם מיקרופון אחד. הרי ככה אין מצב שיהיו לי זליגות ואפילו יותר מרגש מכך, נו מור ביטולי פאזות (יאא ביץ' איים דה קינג אוף דה וורלד!!!). הממ, טוב לא כזה קינג, בהתחשב בעובדה שאין לי שום שליטה על הבלאנס בין הזמר לגיטרה, ושסביר שיהיה לפחות תדר אחד בגיטרה או בזמר שאני ארצה לטפל בו ואני יהיה מוגבל- פחות קינג יותר כמו הופך המבורגרים במזללה המקומית.

רגע רגע רגע, לא אמרת שום דבר על מיקרופון אחד לזמר ומיקרופון אחד לגיטרה, טוב כניראה ששמרתי את האופציה הזאת לסוף כי היא אופציה ממש סקסית קודם כל ודבר שני כי רציתי לדבר עליה באור חיובי ובאותו זמן להגיד שגם באופציה הזאת יכולות להיות לנו שלל בעיות כאלו ואחרות ושבגדול תמיג נחזור לזה ש- אין דבר כזה "איך צריך?" או "מה נכון?".

*הכותב מצהיר בזאת כי הוא מודע לעובדה שהכל תלוי באיזה סגנון של הפקה מדובר ושגם הקלטת זמר וגיטרה באייפון יכולה לחבוק לחיקה מליונים צפיות ביוטיוב ומיליוני דולרים (בלינג בלינג יו מאדאפאקא).

הולך לינאי

ינאי ינאי אח מה עשית לי.

אז המסע שלי אל עבר הפשטות התחיל במסדרונות של מכללת "סאונד". ינאי היודע בכינויו ינאי "פאף" ספראני הינו מורה, מנטור, מנהל ופאקינג מפיק אדיר שאתם חייבים לפחות פעם אחת בחייכם לשבת איתו על קפה וסיגריה ולא רק בשביל שיהיה לכם כתם חום ומלא טבק בטוסיק אלא בשביל שתיזכרו עד כמה אתם מתרגשים מעשיית מוזיקה.

(גורר רגליים במסדרון המכללה, כולי רטוב מהגשם שיורד פה באמצע אוגוסט, מיוגע ושבור עם בגדים קרועים ומלוכלכים מרוב שוטטות ברחובות תל אביב בעודי מחפש תשובה ניגשתי אליו)- "ינאי, תעזור לי". ינאי הביט אלי במבט המום ומודאג ושאל אותי- "מה קרה בני, מה גרם לך להגיע למצב הזה?!", הרמתי מבטתי מהריצפה והבטתי בו בעיניים דומעות "הקלטת זמר ואקוסטית, איך עושים את זה??". ינאי שלא תראו אותו יותר מדי מהסס בחיו שאל אותי מיד "איזה סאונד אתה מחפש?". ידעתי שהזמר שלי מעוניין להקליט אלבום אקוסטי עם דגש על אותנטיות ופשטות אז עניתי לו "סאונד אותנטי ופשוט" כשדימעה עזבה את הלחי שלי אל עבר הריצפה צבע תכלת של המכללה (לפני שנה הריצפה הייתה בצבע בורדו מחריד וזה שינוי ממש מרענן מה שעשו שם). "אותנטי ופשוט אתה אומר? אז מה הבעיה, דינמי במרחק חצי מטר או מטר מהגיטרה ודינמי לזמר". קפאתי במקומי, הרגשתי שאני הוזה ושינאי בכלל לא עומד מולי ושזוהי סתם עוד הזיה שתחלוף לה. זה לא היה המצב, ינאי באמת עמד מולי ואמר את המילה "דינמי" פעמיים באותו משפט. "אבל… אבל זה דינמי, איפה הגבוהים, איפה הצבע, איפה הצלילים שיתפסו אותי בביצים וינערו אותי כמו שרק בחלונות האדומים בהולנד תמורת 50 יורו אפשר להרגיש?!?".

באותו רגע הבנתי שנשלחתי למשימה ויותר מזה, אלוהים סימן לי שהגיע הזמן שלי לגלות את האמת, פנה אלי זמר ונגן אדיר בבקשה להקליט אותו, וכמובן שהיה מדובר בלא אחרת משירה וגיטרה אקוסטית.

אז הלכתי לטבול במקווה השכונתי, הדלקתי קטורת והנחתי אותו ליד הפסלון של בודהה, עשיתי את הקטע של הצלב על הגוף ויצאתי לאולפן "הרפת" ברמת גן- מקום עבודה, מקדש ובית בשבילי, בכדי להשלים את המשימה שלי- שני דינאמיים ולא יותר.

טוב שמעו בואו נגיד שזה יצא ממש אותנטי ונחמד ובדיוק כמו שזמר שמחפש אותנטיות רוצה, אבל באותו היום החלטתי לנסות עוד מלא דברים חדשים וגליתי הצבה שתיתן לכם סאונד שמן, רך, קרוב, קריספי, בלינגי, בהיר, יהלומי ובגדול הסאונד הטוב ביותר שהגעתי אליו בחיי בנסיונות הקלטת אקוסטית וזמר.

אז זה הולך ככה, לזמר בחרתי במיקרופון דינמי Audio-Technica – AT4040 שניראה ככה:

technica mic

 

הצבתי אותו לא ממש מול הזמר אלא טיפה יותר גבוה מהפה שלו ובזווית אל הפה שלו (הכיוון הזה מפחית את ההרגשה של שירה "אפית"), בחרתי בכיווניות Cardioid, בלי pad  ועם Low cut שיש על המיקרופון.

לגיטרה בחרתי בלא אחר מאשר ATM250DE שהוא מפתיע ומרגש כאחד, ניראה ככה מבחוץ:

dual 2

 

ומה שמרגש בו זה שלמעשה הוא מכיל שני מיקרופונים, אחד דינמי ואחד קונדנסר, מקבילים אחד לשני בשביל למנוע בעיות פאזה. ככה זה ניראה מבפנים:

dual inside

אמרתי לכם מרגש 🙂

הצבתי אותו במרחק חצי מטר מהגיטרה, מופנה בצורה ניצבת כמעט למרכז הגיטרה ואפשר להגיד שבמעט יותר לכיוון צוואר הגיטרה (ניתן לבקש מהנגן לנגן ובו זמנית להקשיב באוזניות להשפעה של השינויים שאתם עושים עד לקבלת נפח שאתם אוהבים ובהירות רצויה). הכבל של המיקרופון הזה הוא ייעודי, זאת אומרת שיש לו חיבור מיוחד בקצה אחד ושני חיבורי XLR בקצוות השניים, מה שאומר שהוא יכול להיות מוקלט על שני ערוצים נפרדים אם תרצו (ואתם רוצים).

cable

 

 

אז זהו חברים וחברות, אנשי עשייה ואמנים יקרים, התחלתי את הפוסט בתביעה שתראו סרט שיפתח לכם את הראש, דיברתי על כמה דבר פשוט יכול להסתבך, הדגשתי כמה חשוב להתייעץ עם אנשים שכבר עשו הרבה והצליחו וסיימתי בזה שניסוי וטעייה זה הדבר היחיד שיגרום לכם להפוך לחיות סאונד עם ניבים ארוכים שמוכנים לטרוף הכל, רק בשביל להפיק שיר אחד פשוט (אפילו שיהיה רק אקוסטית ושירה) לריהנה.

begina

 

(פופקורן טיים- עכשיו!)

כתיבת תגובה