פורע חוק, חסר כיוון ומעצורים- מגבר הבס על הבמה

לפני כשלוש שנים, כשחזרתי לבית הורי שבחדרה בצהרי יום שישי בהיר, הופתעתי לגלות שלמרות שהגעתי בשעה שאימי נהגה לעמוד בה כמנהגה במטבח ולטגן שניצלים, לא היה איש בבית. לאחר ששמתי לב לרעש לא ברור מגיע מכיוון דלת המטבח, הופתעתי עוד יותר לגלות גור כלבים קטן, לבן ויפייפה תקוע בין הרשת לבין דלת היציאה מהמטבח לחצר. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון ומאז הוא עדיין גדל באושר בביית הורי. היות ואני הוא זה שמצא אותו החלטתי לקרוא לו בשם הדבר האהוב עלי מכל, קראתי לו- בס.

החזק שולט

אני זוכר שבאחד משיעורי הסאונד שקיבלתי מהמאסטר הגדול ראובן שפירא במכללת "סאונד", נאמר כי ערוץ הבס במיקס לא רק מהווה את הגבול הנמוך ביותר שלנו במיקס אלא גם בעל תפקיד נוסף חשוב ביותר והוא, ליצור את המתח ההרמוני בשיר. למרות שהמשפט לא היה ברור מיד, הוא לא הפסיק להטריד את מחשבותי, מאז ועד היום אני תמיד מנסה לזהות את אותו המתח עליו ראובן דיבר. אם יהיה עלי לפשט את הדברים אז הייתי ניגש לעובדה שככל שנייצר תדר נמוך יותר, הוא יהיה בעל אנרגיה גבוהה יותר; מבחינה אקוסטית- ככל שהתדר נמוך יותר,יהיה "קשה" יותר לרמקול לייצר אותו ולכן הוא גם ישפיע בצורה קיצונית יותר על שינויי לחץ האוויר. מבחינה חשמלית- הגברה של תדרים נמוכים תגרום לעלייה מהירה יותר של העוצמה הכללית של המיקס (RMS) מאשר הגברה של תדרים גבוהים. ניתן לקבל הוכחה לכך על ידי שימוש בטיונר וגיטרה. ברגע שנפרוט ונשמיע אקורד מסוים על הגיטרה בזמן שהטיונר ימדוד שינויי לחץ האוויר בסביבתו, נוכל להבחין כי הוא יראה חיווי של התו הנמוך ביותר באקורד, וזאת שוב מכיוון שאותו תו נמוך ייצר את האנרגיה החזקה ביותר מבחינה אקוסטית.

אז איפה הבעיה

בפוסט זה נציג בעיה שעלתה לסאונדמן מוכשר מאוד העונה לשם מושיקו לוי, באחת מההופעות בהן הוא שימש כאיש הסאונד של הלהקה, ונציג מספר פתרונות לבעיה זו. הפתרונות עלו בדיון מעניין במיוחד בקבוצת הפייסבוק "סאונד" על ידי מספר חברים ואנשי מקצוע אשר את שמם נציין במהלכו של פוסט זה.

הבעיה: מגבר הבס שעל הבמה מייצר תדרים נמוכים בעוצמה גבוהה באופן מטריד, לסאונדמן אין שליטה על המצב ולמרות זאת נגן הבס מתלונן שהוא אינו שומע את נגינתו כפי שהיה רוצה לשמוע.

(מלבד מגבר הבס, הסיגנל של גיטרת הבס מגיע גם לקונסולה, משם הוא מועבר ל-PA ולמוניטור המופנה כלפי נגן הבס תוך כדי שהוא מפוצל לשני ערוצים בעלי מניפולציית EQ שונה; ערוץ ראשון: High mid+ High וערוץ שני- Subs; לשליטה מירבית בקטעים מסויימים).

אז העצה הראשונה שמיהרה להגיע הייתה מ Sharon Atias:

אף פעם לא מספיק להם
שים לו סנהייזר hd25 מוניטור ותגבייייר!
ואז תעשה מה שבא לך בחוץ

אז שרון צדק וצדק מאוד, אם מתופפים הם הכי דפוקים אז באסיסטים הם הכי מורכבים. גם אם אתה חושב שמה שאתה בתור סאונדמן מציע לו זה מספיק אז אתה טועה- הוא יצטרך עוד מזה. אוזניות בצורה כללית יכלו לפתור את הבעיה ואוזניות אינאיר איכותיות אפילו יכלו לספק מענה מצויין היות ויש ביכולתן את האפשרות לייצר תדרי סאב באסים בצורה ברורה. Nadav Yarkoni מחזק ומוסיף:

אין-איר? אם הם ממש איכותיים הוא יוכל לשמוע תחום רחב (גם הרבה מתחת ל80HZ)

למרות שהייתי רוצה למהר ולשמוח על כך שהבעיה נפתרה, לא כך המצב- מושיקו ממהר להגיב ולהבהיר כי הפתרון צריך להיות משהו אחר היות והלהקה לא עובדת עם אוזניות ובנוסף ברוב המקומות בהם הוא עושה סאונד הקונפיגורציה קבועה- מוניטור לנגן בס וזה הכל. אז איך ממשיכם מפה? לשמחתנו קהילת הסאונדמנים הישראלית יותר חרוצה מקן נמלים לפני החורף והיא ממהרת להציע פתרון מעניין במיוחד. הפעם היה זה Koren Yona שנתן לנו להנות מנסיונו:

למספר כלים כמו תופים, בס, כלי הקשה, שירה וכדומה המוניטור משמש לשתי מטרות:
1. תחושה – להרגיש בייס דראם, או באס, או בועה/חוצץ מהקהל (במקרים של שירה) כמו במקרים שאתה יכול להציב סאב וופר בגב של המתופף או אפילו באטקיקר (כיסא שמייצר ויברציה בכל פעם שיש בייסדראם).
2.אינפורמציה – בראש ובראשונה להבין מה אתה מנגן, את הפיטץ' זה אומר שניתן לחלק את הסיגנאלים תחושה למקור אחד ואינפורמציה למקום אחר, כלומר במקרה שלך בשביל שהנגן יקבל את האינפורמציה לפרצוף אין צורך שהמגבר באס ישתלט לקהל על הpa, אלא לתת לנגן את התחושה המינימלית שהוא צריך ואת האינפורמציה המקסימלית כדי שהוא יידע מה הוא עושה, וכמובן את שאר הנגנים שהוא צריך בשביל להבין איפה הוא ביחס ללהקה.
לגבי דיליי למוניטור, אני משתמש בדיליי למוניטורים כשאני רוצה שהמוניטור "יתנתק מהבמה". קח את האייפד ולך למוניטור פרונט, כעט תתחיל לדבר במיקרופון ולהעלות את הדיליי, בשלב מסויים תרגיש שאתה לא באמת יודע מאיפה הסאונד מגיע, הוא פשוט שם אבל אתה לא סגור האם זה מהפיאיי או מהמוניטור.
-דרך יותר נכונה היא לשים אוסילטור (לי אישית נוח לעבוד על 400hz) גם על הפיאיי וגם על המוניטור ותתחיל להעלות דיליי לכיוון ה4 מטר, כאשר הדיליי יהיה במקום הנכון אתה תשמע את התדר פשוט מכפיל את העוצמה ומופחת ביטולים לחלוטין.

פנטסטי, נגרום לסיגנל שיוצא מהמוניטור לצאת בדיוק בזמן שההחזרים הראשוניים מהPA יגיעו לאוזני הנגן על מנת ליצור אחידות מבחינת מופע (פאזה) ומניעת ביטולים (שבדרך כלל באים לידי ביטוי בהריגת תדרים נמוכים).

פתרון נוסף שמציע Yoav Weinberg מחזיר את השליטה לידיים של הסאונדמן:

שהרמקול של המגבר לא יוציא סאונד.

קלאסי- הסיגנל מגיע ישירות אלינו לקונסולה ואנחנו נחליט כמה ישמע בPA וכמה ישמע במוניטור. הבעיה היא שבמידה וישנו במקום מגבר בס איכותי אנו עלולים להפסיד את הצבע החם והמיוחד של המגבר ובנוסף הבעיה שהנגן לא מקבל תדרי סאב בס עלולה להחריף.

תגובה קלאסית נוספת מוצעת על ידי אריה לסנר:

צריך להוציא בס "נעים" בלי "בוץ". אם יצא נקי, לא משנה מהיכן, במקום קטן זה אמור להשמע טוב. כמו כן יש לוודא שאתה "חותך" נמוכים במקרופונים של הזמרים (עד 120 HZ) כדי שהבס לא ישפיע על המיקס בחוץ. כנ"ל גם בתופים – OVER HEADS, סנר, היהט

הוא מוסיף;

אם אין בעיות תקציב, יש לדאוג למגבר בס איכותי אם בוקסא איכותית. לכוון את המגבר כך שהבס לא יצא "מרוח" ובלתי ברור

איך לא חשבנו על זה קודם? הרי בסך הכל מדובר פה במגבר בס שאמור לשרת את הקהל, אם הוא הופך למעיק אז הבעיה היא לא במגבר ולא בסאונדמן- הבעיה בנגן. אנחנו מכבדים את הנגנים שלנו ואנחנו מודעים לעובדה שבחדר חזרות הם אוהבים לעבוד בעוצמות לא הגיוניות, אבל ברצוני לחזק את אריה- אם הנגן לא כיוון את המגבר תוך כדי שהוא מתחשב בהשפעה שלו על המקום, על אחריות הסאונדמן לעשות זאת ולהשלים לו את התמונה בעזרת מוניטור שמכוון רק אליו.

בשלב זה של הדיון מתערב Meir Yehonatan Koprak ומציע:

אם המידע המוקדם שלך הוא זה שהבס הורג את הקהל בשלב מסוים – אז למה לא בעצם לקבוע את רף הווליום של ההופעה ע"פ הבס? תתחיל בלאנס מהבס, תוסיף בייס דראם, אח"כ סנייר, שירה וכל השאר…

מעניין. הוא אפילו מציע דבר מעניין יותר:

שים גם לב כמובן במקומות קטנים ובעייתיים למיקום של המגבר – באסים יברחו לפינות כמובן ויגבירו את עצמם, ולא תרגיש את הנמוכים בL-R אלא הם פשוט יהיו שם – לי יצא להוציא את הבס קצת יותר לLEFT בקטנה ממש כי הרמקול קרוב לבסיסט (חוץ מהמוניטור כמובן).

גאוני! לבס אין כיווניות והוא גם ככה יתפזר בכל המקום, אבל כן יש משמעות למרחק שלנו ממקור הקול. קירבה של נגן הבס לאחד מצדדי הPA יכולה להיות הפתרון שלנו לבעיה היות ורמקול הPA הוא בדרך כלל יותר עוצמתי ומסוגל לספק תחום תדרים נמוך יותר מהמוניטורים עקב גודל הממברנה שלו.

לא עובר הרבה זמן עד ש Orpaz Agranov נחלץ גם הוא לעזרה ומציע את מרכולתו:

שאלה מצויינת לבעיה בעייתית.
מה שאני עושה במצבים כאלו הוא חותך מכל הגראפים האפשריים את התדר המרכזי שמהדהד מהבמה. בדרך כלל מדובר באיזור ה 160 הרץ. אלו כמובן אוברטונים, את המקור חותך בערוץ עצמו, הייפס בלי לפחד וחותך משמעותית את מה שמגיע עד אלי מהמגבר ישירות מהבמה.
המטרה היא לאזן את הסאונד בחלל כיחידה אחת. לא משנה אם הוא בא מהבמה או מהפיאיי.
כמובן שלפני הכל מנסים לחתוך מהמקור. אם יש איקיו על המגבר אז בדרך כלל חיתוך של 80 הרץ הוא משמעותי (אוקטבה מתחת לתדר שמהדהד בחלל).
כמו שנאמר, הייפס פילטר על כל הבמה פרט לקיק זה קריטי.
בלי קשר, הייתי ממליץ על אותו משקל של הפיצול שעשית, לשים מיקרופון על המגבר בס וממנו לקחת את ההיימיד ומעלה.

שאפו, עשית לי חשק לנסות.

אני רוצה בהזדמנות זאת להודות לאלוקים על כך שהוא ברא את David Louria כי הוא גם בא לעזור:

כדי לפתור בעיה יש קודם כל להבין מה היא ומה המקור לה, לך הבעיה שונה מהבעיה של הנגן כך שהפתרון הוא אינו זהה. מבחינת הנגן הוא שומע אות מכמה מקורות מה וניטור מהמגבר ומה רמקולים של ההגברה כך שהוא קצת בבלאגן, מצד אחד הוא מנגן חזק וזה אומר שגם ה פי איי חזק והוא שומע עצמו מרוח בדיילי מההחזרים מצד שני הסאונד במגבר שלו לפני ההופעה באסי ויפה לו לו אך שהכל קורה יש התנגשויות ומיסוכים כך שהוא ירצה להגביר עצמו יותר ואז אתה תקבל הרבה בס מהבמה ולא יעזור לך דבר בעניין , הפיתרון לנגן הוא להיות חכם ולשמוע קומבינציה של פי איי מוניטור ומגבר יתכן ש מגבר ישמע רזה מדיי וכבסיסט הוא לא יאהב זאת כך הקומבינציה צריכה לעבוד והכי חשוב שישמע את הפטיש שלו , זה לא פשוט כי תדר נמוך מתפתח אחרת ומתפזר אחרת מתדר גבוהה.שהוא יותר כיווני,בעניין של הקהל ואתה בעמדה אם הסאונד מהבמה של הבס באלנס עם הלהקה המוגברת אז אין לך צורך להוסיף את התדר הנמוך ומכין שפיצלת תוסיף רק הדפינישן במינון, אתה לא חייב להגביר אם זה חזק מספיק… בגדול גם אתה וגם הלהקה עובדים עבור הקהל והחשוב שהקהל ישמע טוב ויהנה מ המוסיקה…

הגיוני. בואו לא נשכח את המטרה שלנו, לספק עיניין ובידור לקהל שלנו.

ואם היינו צריכים מישהו שיגיד את זה הכי תכלס ופשוט היינו בחורים ב Doron Rox שכתב:

בסיסט חייב להתפשר נקודה.או שמורידים ווליום או שמורידים נמוכים במגבר.השיטה הבאה זה לפוצץ ווליום בפיאיי ואת זה לא תמיד מומלץ לעשות.

Gonen Tal Ron מחדד:

אין הרבה מה לעשות
במועדונים קטנים הווליום מהבמה הוא חלק מהסאונד

עוד תגובה שחשוב לתעד בנושא מגיעה מידי Ofer Froind:

ממה שאתה מתאר הבעיה שלך היא ששומעים הרבה מגבר מהבמה. הפיתרון הבסיסי שהוא לא אין איר הוא שהבסיסט ינמיך מגבר לרמה שאתה מרגיש שאתה יכול לעבוד עם הווליום הזה, וסה״כ תפצה לו במוניטור אם חסר לו ווליום. יכול להיות ששווה לך במקרה הספציפי לעשות פיצול שהוא לאו דווקא פאנץ׳ ונמוכים אלא שהוא פי איי ומוניטור שתהיה לך שליטה על איקיו אחר ונעים יותר לבסיסט במוניטור שלא ילך לפי איי. אני יכול להגיד לך שבתור מישהו שעשה הופעות וטורים עם יוסי סאסי, לוביאניקר ממש זרם איתי וזה נתן תוצאות סאונד מאוד טובות ונוחות לכולם.

תיהיו מוכנים לעצה מהסוג שאני אוהב (Offer Fourth):

אם אין מנוס ובכל זאת הווליום מגבר חייב להיות גבוה, שווה לנסות לבקש מהנגן להציב את המגבר שלא יפנה לכיוון הקהל אלא יעמוד מהצד שלו – זה אמנם לא מגבר כיווני כמו מגבר גיטרה אבל במקרה שהוא באמת מפציץ בווליום – בצורה הזו יש סיכוי ששאר הלהקה יעזרו לו להבין שהוא חייב להנמיך ואז אתה לא יוצא "משבית שמחות" 🙂 בהנחה שהוא עומד ליד המתופף – כדאי שהמגבר המופנה לא יעמוד לכיוון התופים אלא דווקא "יפנה אליהם גב" (שלא ירביץ במיקרופוני תופים/יציק לרשת של הסנר).

אחרי כל התגובות המעניינות Oded Gazit-naor זורק אותנו לכיוון חשיבה יצירתי והגיוני במיוחד:

הסגנון המדובר דורש בכלל סאבים בבס?
תבקש רפרנסים מהבסיסט. יש מצב שאתה יוצא מזה קינג עם הייפס מוגזם ובוסט ב500.
השורש לבעיה שלך הוא השילוש הקדוש: מגבר (חזק מידי) + מוניטור (חזק מידי?) בנוסף לפיאיי…
נסה:
1. לפצל ולשנות פאזה למוניטור בס
2. לוותר לחלוטין על בס במוניטור, או על קיומו של מגבר.
3. לקמפרס מתון יותר ואולי לנסות ריליס ארוך יותר (אני מניח שכבר ניסית את זה).
4. אם מצאת 60הרץ בלבונטין דבר איתי! בא לקחת!

אחת השאלות הטובות שעלינו לשאול את עצמנו בכל פעולה שאנו עומדים לקחת היא- האם יש צורך בכך?.

Roey Haviv מעדיף לשמור על זכות השתיקה ופשוט לצרף לנו לינק למוצר שיכול לעזור ולפתור את הבעיה. מדובר במשטח שמקבל סיגנל מכלי הנגינה, במקרה שלנו גיטרת הבס, ומייצר וויברציה, ללא טון משתנה, על מנת שנוכל ממש להרגיש מתי אנחנו מנגנים. מעולה, אם אנחנו לא שומעים את זה לפחות נרגיש את זה. (קונה היום ויושב כל הלילה לנגן).

Enav Kedem ריגש וכתב:

זווית אחרת
תנסה להגביר..
הרכב או אומן עסוק ביצירתו, לא מתפקידי להתערב לו בענייניו אלא לעזור לו בסביבתו להתמצא במרחב המוסיקלי.
אז נכון שזה חזק כבר על הבמה.. זו התוצרת. לא נוח ? הקהל ישפוט, והאומן יחליט על אומנותו.
כבר שמעתי עוצמות בחדרי חזרות, באולמות, על במות שעברו את הטעם הטוב.. והאטמים. לאחרים כנראה זה עשה טוב.
המוסיקה יושבת על הבס-תופים, ובמרווח הנל יש מקום לשאר הכלים והשירות כמובן.
התחום הדינמי מצומצם מאוד ! במקום סגור ודחוס כמועדון.. רעש פלור של 90 DB , ונשאר לך משו כמו 10-15 DB לדיבורים ומוסיקה… לך תנצח את זה.
תגביר עד שזה ישב על הבס-תופים ושיתפוצץ העולם.
( לא מתפקידי להפריע להם, אני יכול לציין שהם הורגים את הקהל ובמוגבלות העוצמה מהבמה זה מה שאפשר. מישהו כבר יעביר את המסר יותר ברור ממך)

והאחרון שבא לסגור לנו את הדיון הוא לא אחר מ Ronen Hillel שמדבר מהלב ואומר:

בהופעה במועדון הסאונד מתחיל מבאלנס במה טוב ואז מוסיפים מה שחסר בחוץ, זה מתחיל מהמתופף שקובע את נקודת הפתיחה בדרך כלל. ברור שבג׳אנר הזה מנגנים חזק וביחד עם זאת חלק מהתפקיד שלך הוא לדאוג שהלהקה תנגן בצורה שמאפשרת להביא סאונד טוב ונהיר לקהל, זו גם צריכה להיות התפיסה של הלהקה אם הם כבר חושבים על ההנאה של הקהל ולא על הסולואים שלהם

 

אז חברים, אנשי מקצוע ואמני סאונד, הייתי שמח לשבת ולתמצת ולסכם את העיניינים אבל אתם עשיתם את זה טוב יותר אז לא נישאר דבר מלבד לרכז את התגובות המרגשות שלכם. אני שמח להיות חלק מהעם המאוזן ביותר בתעשיה, תמשיכו להוות כח תומך ומי ייתן ולכולכם יצא סאונד שיושיב את אמריקה בצד.

%d7%91%d7%90%d7%a1%d7%99%d7%a1%d7%98

(ניראה אתכם אומרים לו להנמיך)

כתיבת תגובה