סטנדרט אמריקאי לעסקים ישראלים, האם זה אפשרי?

🙂

שלום רב אדונים נכבדים ועלמות יקרות. אנא, בואו תיכנסו, בבקשה 🙂

אל תדאגו לשום דבר, אני דואג לכם. בואו, אני אלווה אתכם למקום בו הפוסט מתחיל, שחס וחלילה לא תאבדו את הדרך.

תודה לכם, אין לי דרך להודות לכם שאתם עדיין איתי. בואו, זה המקום שלכם 🙂

ממש כאן הפוסט מתחיל. תרגישו חופשי לקום ולשאול מה שתרצו, כל שאלה שלכם מבורכת ויותר מאשמח לתת לכם מענה!

אני אעמוד ממש פה לידכם כדי לוודא שהכל בסדר, ושוב, אל תהססו לפנות אלי לגבי כל דבר! ואני מתכוון כ-ל  ד-ב-ר!

האם אנחנו יכולים להיות נחמדים יותר?

לפניכם מספר שאלות שאני אודה לכם מאוד אם תואילו לשאול את עצמכם (כמובן שכל מטרת הפוסט היא לספק לכם תוכן מעשיר ומעצים והמטרה הראשית שחברת PURE NOIZE שמה לעצמה היא לספק את הצרכים שלכם, הלקוחות היקרים שלנו ובמידה וזה לא יהיה המצב אנו מתחייבים לספק פיצוי הולם והחזר כספי מלא בלי שאלות!)

  • האם אני יכול ללמוד לבד כיצד להפוך לאדם טוב יותר?
  • האם אני יכול להפוך את עצמי לאדם סבלני וסובלני (סבלני כלפי אנשים) יותר?
  • האם אני יכול לחייך מבפנים כלפי חוץ כלפי הלקוחות שלי?
  • האם אני מוכן לעשות הכל כדי שהשירות שלי יהיה באמת ברמה הכי גבוהה שאני יכול לספק?
  • האם אני מוכן לעשות הכל כדי לפתור את כל הבעיות והתלונות של הלקוחות שלי?
  • האם אני מקבל משוב כלשהו לגבי האופי שלי ולגבי מה לקוחות מרגישים כלפי?
  • האם אני מקבל משוב כלשהו לגבי התנהגות העובדים שלי?
  • האם אני שואף למצויינות?
  • האם אני מנסה בכל יום להעלות את הרף של העסק שלי?
  • האם אני פועל בדרכים הכי יצירתיות שאני מכיר בכדי לקדם את העסק שלי?
  • האם אני מוכן לשים את האגו שלי בצד כשאני מתנהל מול לקוחות?
  • האם אני מוכן מדי פעם לספוג הפסדים בתמורה לשירות טוב והוגן מצדי?
  • האם אני באמת רוצה שהאנשים שעובדים סביבי יגדלו ויצליחו?
  • האם אני מוכן להשקיע זמן בלימוד והעשרה של עובדים שעובדים אצלי?
  • האם אני מוכן להיעזר בגורמים חיצוניים בכדי להפוך להיות טוב יותר?

החיים שלנו הפכו להיות סובבים סביב עצמנו. דור ה-Iphone הפך לדור ה-I בלבד, אני במרכז. אני לא מתכוון להעביר ביקורת על הדור שלנו והדור שבא אחרינו, להיפך, אני מוכרח לקבל את העובדה שהוא הולך להיות דור יותר יצירתי, יותר מצליח, דור שאיכות החיים שלו תיהיה גבוהה יותר, דור שיהנה יותר מהזמן הפנוי שלו ודור שיפיק את ההמצאות הבאות שישנו את פני הכדור שלנו (אני יודע, זה לא מה שאמרו לכם בטלוויזיה).

הבעיה בריכוז העצמי הזאה באה לידי ביטוי כשבעלי עסקים או העובדים שלהם שמים את עצמם לפני הלקוחות של העסק ופה אני רוצה להגיד, בכל מה שקשור לעסק שלכם או לעצמכם כנותני שירות, אתם חייבים לאמץ קרוב לליבכם את מושג הענווה. קחו את עצמכם אחורה, אתם כבר לא העיקר. למה? כי יש פה אדם אחר שמוכן להשקיע זמן ולהיכנס לחנות שלכם. כי יש מישהו שמפיק משהו והוא פנה אליכם בשביל שתעזרו לו. כי יש פה מישהו שהולך לתת לכם את הכסף שלו, כסף שהוא עבד קשה כדי להרוויח אותו.

אתם לא לוקחים כסף ממישהו ונותנים לו להרגיש כאילו עשיתם לו טובה ששירתתם אותו. זה פשוט לא מוסרי. הוא נתן לכם את הכסף בתמורה למוצר ושירות כאחד, ואם אחד מהשניים לא באיכות הכי גבוהה שהוא יכול להיות ב-2017 ביחס לשאר המדינות המפותחות של העולם, אז לא הגיע לכם לקבל ממנו את הכסף שלו. בישראל יש אווירה של שירות של ילדים מרדניים, שנתקעו איפשהו בגיל 18 בכתה י"ב, לפני הצבא, עשו "סטופ" על המוח ונתקעו שם. כמובן ששלוש שנים של מרות בצבא לא עוזרים לזה כי אז המפלצת רק גדלה ולבסוף היא יוצאת לחופשי, והיא עומדת בדלפקים, היא מוכרת לנו בגדים, היא עונה לנו במוקדי שירות של חברות ציבוריות ומדיניות ומרגיש כאילו כל מה שיש למפלצת הזאת בראש זה "איך אני משיג גימלים עכשיו ועף מפה", והלקוח לא רוצה לקבל תחושה כזאת, הוא רוצה לקבל בדיוק את ההפך, לקבל את ה"אנחנו פה בשבילך, עד שלא תיהיה מרוצה אנחנו לא נרגע ולא נפסיק לנסות לרצות אותך".

– אתה יושב בפאב, מזמין שתייה ואוכל- מקבל פרצוף של מלצרית שמורידה לך את התיאבון, משלם מלא כסף.

– את הולכת לקנות שימלה- מקבלת מוכרת ביצ'ית שמזלזלת בכמה שאת מוכנה להוציא היום, משלמת מלא כסף.

– אתם רוצים לברר מצב חשבון- מקבלים נציג לועס מסטיק שמטרפד כל נסיון שלכם להשיג מידע, משלמים כל חודש מלא כסף (העיקר שהשיחות מוקלטות).

מה קרה לי באמריקה

כשהייתי בניו יורק לצורך תפעול סאונד להצגה ישראלית משהו נרגע בי. מעבר לעובדה שזאת הייתה החוויה הכי גדולה שחוויתי עד כה מבחינה אישית ומקצועית, משהו מדהים בכל ההקשר של כסף, קניות, שירות לקוחות נגלה אלי. מלבד העובדה שהכל היה זול יותר, השירות היה כל כך מתאים וטבעי לסיטואציה. מקניית קפה ברחוב לקניית בגדים בקניון לכניסה למלון, בכל מקום אתם המלכים והמלכות של הממלכה. מוכר בבית קפה הגיש לי את הקפה שלי ושאל אותי "Anything else boss?" אתם קולטים? אתם יכולים להיות כל דבר באשר תיהיו אבל כשאתם אצלו אתם הבוס, ולא הוא לא בעל העסק, וכן אתם תחזרו אליו כי הוא גרם לכם בשניות להרגיש טוב יותר. אם קניתם משהו ואתם לא מרוצים לא ישאלו אתכם למה אתם לא מרוצים, אתם פשוט באים, מניחים את זה על הדלפק ואומרים "אני מחזיר את זה", בתוך שניות הכסף במזומן ביד שלכם. (במקרה מסויים אפילו לא פתחו לראות שהמוצר בתוך האריזה). הנקודה שלי היא שאנחנו צריכים בקטע הזה של שירות לחקות את האמריקאים, זה מתאים לישראלים יופי, זה בדיוק מה שהלקוחות שלכם צריכים וזה בדיוק הסטנדרט שאתם רוצים לגדול אליו. האמריקאים לא תמימים כמו שעד היום קראנו להם, הם יותר חכמים מאיתנו, בעלי העסקים יודעים ששווה להם להתנהג בצורה הזאת כי זה מחזיר יותר לקוחות ויוצא רווחי יותר בסופו של דבר.

אז מה יגיד החכם?

"שמע, אתה חי בישראל, פה זה לא אמריקה. לאנשים פה אין סבלנות, הם ברבריים ודורשים יותר מדי, אם תתחיל לזרום עם כל בקשה של לקוח אתה לא תצא מזה ורק תפסיד."

מה יגיד הרשע?

"על מה אתה מדבר? אתה בכלל לא בכיוון. ישראלים אוהבים שמתנהגים אליהם חרא, רק ככה הם מעריכים אותך. אם תיהיה נחמד ידרכו עליך וישימו עליך זין. תראה את ההוא עם הפלאפל ששם שלט "כאן הלקוח תמיד טועה" תראה מזה, כל היום מפוצץ אצלו.

מה יגיד תם?

אני לא מבין על מה אתה מדבר. עד עכשיו הרגשתי שהשירות בסדר גמור בארץ. נכון אף פעם לא הייתי מחוץ לארץ אבל מה כבר יכול להיות שונה? ותראה באירופה את כל הדאעש והזה שם, מה אתה יודע איזה מסוכן שם עכשיו? תאמין לי צריך להגיד תודה על מה שיש לנו ולסתום.

וזה שאינו יודע לשאול?

אני? אני לא יודע לשאול שאלות, הכי טוב, ככה אני לא שומע שקרים. פעם שאלתי אם אפשר הנחה על משהו ואמרו לי שלא. סתם ביזבזתי אנרגיה לשווא. והייתה עוד פעם ששאלתי "למה 40 דקות עד שעניתם לי? אני משלם לכם כל חודש נתח מהמשכורת שלי" ואמרו לי שעמוס ואין מה לעשות, אז הפסקתי לשאול ופשוט לקבל את המציאות כמו שהיא.

 

חברים יקרים, המצב שלנו לא טוב. אנחנו משלמים מלא כסף על שירות לקוי בארץ, זה כמעט גובל במזוכיזם. לא יודע מי חושב שזה יכול להמשיך הרבה זמן אבל בקרוב גם לתיירים ימאס, יש עוד מדינות עם שמש וחופים יפים, תאמינו לי אני ראיתי אותם. אז אולי אין להם את הכותל אבל בקרוב גם לכותל הם לא יוכלו להתקרב בלי פאות או כיסוי ראש (ראו הוזהרתם).

אז מה עושים?

שואלים את השאלות שנזכרו למעלה. אם על רובם עניתם "לא" אתם בבעיה, זאת אומרת, אתם יכולים עדיין להצליח לעשות כסף, אבל אתם לא תגיעו בחיים לרמות של הצלחה עולמית, אולי בישראל תמשיכו למכור או להרוויח אבל בחוץ לא יהיה לכם סיכוי, ותנו לי להגיד לכם משהו- בחוץ יש יותר כסף!

לסיכום: המטרה הראשית של הפוסט הזה היא לגרום לכם להבין שזה כיף לתת שירות טוב. זה כיף להצליח לטפל בבעיות של הלקוחות שלנו כי זה להיות יותר גדולים מהכל. אם אתם יכולים להפוך אדם לא מרוצה למרוצה אתם סוג של אל בעצמכם היות ולפעמים אנשים מתפללים לאלוהים (כל אחד לאל שלו) ותפילותיהם לא נענות. אני מבקש מכם בדאגה לכם ולעסק שלכם, תיהיו טובים יותר. חכו לפני שאתם עונים. תבדקו את האופציה של "לנשוך שפתיים" ולעזור לבן אדם, תנסו להפתיע אותו עם תשובה ושירות שהוא מעולם לא קיבל. יכול להיות שאף פעם לא הרגשתם את מה שאני מדבר עליו אבל זה בסדר, דיברנו על זה, מערכת החינוך גרמה לנו כל החיים לרצות לברוח ולמרוד כנ"ל לגבי צה"ל. כשאתם מטפלים בלקוח או נותנים שירות אתם כבר לא צריכים לברוח משום דבר כי אתם נמצאים במקום הנכון, זהו, הגעתם, זה פה וטוב שאתם פה כי:

אתם+ הכישרון שלכם+ השירות הטוב שלכם= לקוחות חוזרים= עוד כסף, הצלחה של העסק וסיפוק עצמי.

אני מודה לכם מאוד שקראתם את הפוסט שלי.

אני מבטיח לכם ששינוי קטן יכול להפוך עולם.

בואו ניתן שירות טוב יותר ונראה איך אנחנו מקבלים אותו בחזרה.

באהבה ואיחולי הצלחה גשמיים,

רועי חוביאן- לשירותכם!

צולם בגראונד זירו

 

 

כתיבת תגובה