יומן ברודווי- היום הראשון

להיות סאונדמן בברודווי

אז שלום לחברות והחברים היקרים שעוקבים וקוראים פה. היום הגעתי לניו יורק מטעם תיאטרון הבימה, אני כאן כדי לעשות סאונד להצגה "אשה בורחת מבשורה" שהיא הצגת קו.פרודוקציה (שיתוף פעולה) של תיאטרון הבימה ותיאטרון קאמרי. להצגה הזו עשיתי כבר עשרות פעמים סאונד אבל הפעם הדבר הגדול ביותר שקרה לי בקריירה ניצב מולי במרחק נשיקה, לעשות סאונד בברודווי.

אז היום הוא היום הראשון במסע, הגענו צוות של שני תאורנים, שני עובדי במה, מנהלת הצגה וסאונדמן אחד. ומחר כבר יצטרפו השחקנים ושאר העובדים של ההצגה. אני רוצה לספר בקצרה על היום שהיה יחסית קצר אבל מהנה מאוד ובכללי, החלטתי לתעד את ששת ימי העבודה שלי כאן אז אתם מוזמנים לעקוב.

הכל כמו סרט

מה שהכי מדהים זה שכל מה שסיפרו לי וראיתי בסרטים באמת קיים אחד לאחד גם במציאות. הביניינים ענקיים, איזור הטיים סקוור מלא שלטים מוארים ומסכים, המוניות צהובות ועשן באמת יוצא מפתחי הביוב שעל הכביש. המלון שאנו לנים בו ניקרא PARK CENTRAL HOTEL והוא מהמם ברמות, הכל פה מרגיש ברמה גבוהה. כשנחתנו בשדה התעופה נאלצנו לעבור בידוק קצר ושיחה עם שוטר שמנסה להבין בזריזות את מהות השהות שלנו ותקיפות הוויזה. לאחר מכן המתינו לנו שתי בחורות חמודות וחייכניות בשדה עם שלט "ISRAEL THEATER" והן הכווינו אותנו אל עבר המונית שלקחה אותנו אל המלון. כשהגענו למלון נאמר לנו שיש לנו כמה שעות עד לצ'ק אין, וכולנו יצאנו לעשות סיבוב קמר בעיר, קנינו סים קארד כדי לחדש את הקשר עם הארץ והחיים והחום פשוט שרף אותנו, אני אומר את זה בצורה הברורה ביותר, היה היום חם ברמות שקשה לנשום ולמרות שזה הפתיע, מאוחר יותר הגיעה הפתעה גדולה יותר.

איליה , חבר ואח

אני ואיליה הכרנו ונעשנו חברים בשירות הצבאי, מאז עברו כמעט עשר שנים שבהן הספקנו לעשות הרבה צחוקים וכיף ביחד עם עוד חברים טובים מהצבא. איליה מתגורר בארה"ב קרוב לחמש שנים והוא בהגדרה- האיש המתאים ביותר להכיר לך את ניו יורק. איליה, שידע שאני צמחוני, דאג לקחת אותי למסעדה מצויינת שמגישה מנות צמחוניות מעולות שנקראת PEACEFOOD CAFE, שם הרגעתי את הדודא לאוכל טעים עם מנת אורז, נזיד שעועית אדומה פיקנטית וגואקמולי על טורטיה. לאחר מכן המשכנו לפאב כייפי ביותר שמארח הופעות חיות קטנות, לפאב קוראים PROHIBITION, שתינו ואכלנו עוד והחיים פשוט נראו כמו לקוחים מאגדה, ולבסוף ההפתעה הגדולה, פתאום מתוך כל החום הזה שבקושי אפשר היה לנשום בו, התחיל לרדת גשם זלעפות, למרות שהיה לי קשה להאמין זאת הייתה המציאות, לצערי הגשם לא שבר את החום והיה פשוט חם ורטוב. בנסיעה במונית חזרה למלון עברנו ליד הלינקולן סנטר ואני החסרתי נשימה, זה היה ניראה כמו מקום שאלוהים ברא במיוחד עבור אנשים שמוכנים להגשים את החלומות שלהם, והוא שם אותי שם במיוחד בשביל זה.אז מחר (יום שני) נגיע להקמה וחזרה לקראת יום שלישי, היום הגורלי בו נציג לראשונה את ההצגה ולאחר מכן נלך למסיבת קוקטייל על גג מלון הEMPIERE.

אז זה הכל לבינתיים, אין הקשר לסאונד אני יודע אבל ככה זה בחיים, אתם מצפים לשמש והטבע עושה לכם אצבע משולשת ומוריד עליכם ממטרים של גשם.טוב.

נלך לישון כי מחר יום גדול לפנינו. תעשו ותצליחו אמן!!

כתיבת תגובה