החוק הראשון שמפיק טוב חייב לדעת

סאונד= פסיכולוגיה+ פילוסופיה

אם תלמדו לקבל את החוק הזה, אתם תסתכלו אחרת על כל נושא העבודה עם אנשים, ומה לעשות, עם כמה שזה לפעמים ניראה אחרת, הזמרים והנגנים, כן כן, אלו עם המכנסי עור השחורים שנכנסים אליכם לאולפן ושותים ומעשנים ולפעמים באים בדרישות מוזרות או אולי לא מתפקדים כמו שציפיתם מהם, גם הם בסופו של דבר- בני אדם.

פסיכולוגיה

אחד ממורי הגדולים ומבחינתי אחד משלושת הגורואים שלימדו אותי לאורך הדרך מזה סאונד, הלא הוא ראובן שפירא הדגול, נכנס לכתה באחד משיעורי עיצוב הקול שהיו לנו איתו ושאל, "תחשבו רגע על השיר שמבחינתכם הוא עשוי בצורה המושלמת, שיש לו את הסאונד הכי טוב בעולם", הכתה הריצה גלגלי שיניים בראשה וניראה לפי המבט ההמום והמרצד שהיה לכולם על העיניים, שהם מצאו אחד כזה, "עכשיו, אם הייתי לוקח את השיר הזה, כשהוא מפורק לערוצים המקוריים שלו, הייתי מרים את כל הפיידרים ל-"0", ומבחינת סאונד לא הייתי משנה דבר, מי מכם תלמידים נכבדים חושב שבהשמעה הראשונה שלו ובבקשה לבצע עליו מיקס, הוא לא היה נוגע באף פיידר ולא מוסיף אף אפקט?". כמובן שאף אחד לא הרים את ידו. ופה נכנס השיעור על האגו העצמי שלנו. אתם מבינים, חשוב לנו להשאיר חותם במיקס, חשוב לנו שכשאנחנו אומרים "אני עשיתי לזה את המיקס" שיהיה מאחורי זה איזה סיפור גבורה, שיהיה שם איזה רגע היסטורי על הברקה, על ריכוז שנים של ידע לטיפול מושלם ביצירה, אבל למעשה, בהמון מקרים אנחנו מבצעים שינויים שמלכתחילה לא היה צורך בהם. נסו לאמץ לעצמכם שאלת מצב שתחדד אתכם, אתם מוזמנים לשאול את עצמכם בשמיעה ראשונה של קטע שאתם הולכים למקסס "למה זה לא מיקס?", תכתבו ותפרטו בדיוק, למה זה לא מיקס, מי מפריע למי, מי צריך לבלוט ולא בולט, האם האנרגיה שאני מקבל כרגע מהשיר זוהי האנרגיה שהמפיק התכוון שאני אקבל.

פילוסופיה

בסיום השנה הראשונה ללימודי סאונד, חולקנו לקבוצות כאשר בכל קבוצה היה מפיק/ה, ונדרשנו לבצע הקלטה ומיקס לשיר שנבחר על ידנו. בסיום השנה ובסיום תהליך היצירה, נקראנו להגיע למה שניקרא "האזנות". המשמעות וההקבלה שקיבלנו ממורינו ועוד מורה שאני מחשיב לגורו, המייסד של מכללת סאונד, יואב גרא, הייתה, שזוהי בעצם הפגישה שעושים רגע לאחר סיום כל המיקסים שמיועדים להיכנס לאותו אלבום. בפגישה יהיו נוכחים בדרך כלל: המפיק, כלל טכנאי המיקס השונים, כמה יחצנים ואנשי תעשייה שמכירים את הקהל המיועד והאומן/להקה. פגישה זו היא למעשה פגישה פוליטית, אומנם לאורכה ישוחחו החברים על מגוון רחב של דברים טכניים וקונספטואלים, אבל המשמעות הסופית היא לבחור את סדר השירים של האלבום ובין היתר, שאלת השאלות "איזה שיר יהיה השיר הראשון באלבום?". לעיתים הנושא הזה ברור וסגור וכבר בתחילת ההפקה ישנו שיר אחד שמיועד להיות השיר הראשון אבל במקרים רבים הנושא לא ברור עד לסופו של התהליך. למי זה משנה בכלל? או, יפה ששאלתם, אז קודם כל האינטרס של המפיק הוא למכור, תן לי את השיר הכי קליט, המנוני, מזומזם, כייפי, קייצי, חופשי, תן לי להיט! ובצדק, הוא השקיע את מיטב כספו, אנרגייתו ולחץ דמו. מפה אנחנו עוברים לאינטרס של טכנאי המיקס, הרי שכמובן השיר שיבחר להיות ראשון- ניצח, וכשיש מספר טכנאי מיקס לאלבום אחד כולם רוצים לנצח, הוא נבחר כי הוא נישמע הכי טוב. היחצנים הם די בצד של המפיק ודוגלים בעיקרון באותם אינטרסים, ואחרונים חביבים הם החמודים האלה שעשו ככה למעלה למטה עם היד על הגיטרות, וככה בום בום, הכו בתוף- האמן/להקה. בצורה טבעית הם רגישים יותר ליצירה שלהם, ישנם שירים שהם מייחסים אליהם איזשהו סיפור משותף מרגש או איזשהו מאמץ לא רגיל שהיה בכדי להשלים את תהליך היצירה, ולכן בדרך כלל הבחירה שלהם היא אמוציונלית ולא בהכרח מעניין אותם השוק, קהל היעד והסטטיסטיקות. הנקודה אליה אני חותר היא שאותה פגישה לעיתים נערכת שעות ארוכות ולפעמים ימים של דיונים, כן כן, אני יודע שזה נישמע מוגזם אבל אני מביא לכם פה משהו שאושיה גדולה בתעשייה סיפרה לי. אז יש צעקות, ויש וויכוחים, ואנשים נעמדים ומביאים דוגמאות ואנשים מזיעים, בקיצור- בחירות. זה אף פעם לא היה קל אבל בשלב הזה, צריך קצת להיות פוליטיקאי אם חשוב לך לקדם שיר אחד על פני משנהו, גם אם זה הדבר הכי שנוא עליכם בעולם.

אומנם פתחתי פה בנושאים ספציפיים אבל למעשה הפסיכולוגיה והפילוסופיה הם חלק בלתי נפרד כמעט מכל פעולה ובחירה שאנחנו עושים בעבודה עם אנשים, במיוחד בעבודה ישירה עם אמן.

מצבים בהם חייב להבין שיש לנקוט בהליך פסיכולוגי/פילוסופי:

– זמר מגיע לסשן של שירה עצבנית וחזקה כשהוא עצוב/עייף/מדוכדך.

– להקה מגיעה להקלטות לייב כשהיא בריב פנימי על סקס שהמתופף ביצע עם אחותו של הבאסיסט.

– אתם מגיעים לבצע מיקס, והזמר/ להקה מתעקשים להיות נוכחים לאורכו של המיקס ולהעיר הערות.

כמובן שישנם עוד המון מצבים נוספים במהלך העבודה שלנו שאפשר וצריך לזהות מצבים דומים ולפעול בהתאם, אסור לשכוח שיש לנו פה אחריות, אפשר להגיד שכמעט בכל סשן עליכם לזהות מקום, בו בדיוק כפי שברור לכם שיש לסובב ג'וג כזה או אחר, או להרים פיידר כזה או אחר, עליכם להעיר הערה, או לעשות פעולה, או לדרוש שיבצעו פעולה כזו או אחרת, על מנת שהסאונד שמופק על ידי מקור כזה או אחר, ישמע הכי טוב שהוא יכול, גם אם זה אומר שעליכם לעצבן מישהו בחדר בשביל שישיר כמו מדאפאקא רוקסטאר!

ג'ימי(פילוסוף גדול והיחיד שהפסיכולוגיה שלכם לא תעבוד עליו)

 

כתיבת תגובה