האמת המרה על האוזן האנושית

מכירים את הקטע הזה שאתם ממש אוהבים למקסס דברים וזה, אז יש לי בשורות טובות ופחות טובות אליכם. בגלל שאני אדם כל כך אופטימי אני אתחיל עם הבשורה הפחות טובה בכדי שאוכל להשאיר אצלכם טעם טוב בסופו של פוסט זה. אז בגודל, עצם היותכם בני אנוש אומר שדי נדפקתם כי אתם נמצאים בכלי שהכי פחות מותאם למה שאתם רוצים לעשות בחיים, ושאני אומר רוצים לעשות בחיים אני מתכוון לסאונד כמובן. אז הבאסה הכי גדולה עם הגוף שלנו הוא ש;

אין לכם זמן לחשוב

את הכאפה המכאיבה הזאת קיבלתי ממורי ורבי ראובן שפירא למרות ששמתי לב לעובדה שבמשך כל זמן העבודה שלי, אני משנה את דעתי על המיקס הכללי שאני יוצר ועל הסאונד שכל ערוץ מקבל בניפרד. זה התבטא בחוסר יכולת להחליט אם המיקס שמן מדי או שחסרים לי נמוכים, באם הזמר ברור ועף החוצה מתוך המיקס ותופס לכם ת'אשכים או שהוא בכלל יושב מבואס בתחתוני בוקסר מלוכלכים וצופה בסדרות אמריקיות. זה יכל להתבטא בחוסר יכולת להחליט האם למצילות שלי יש מספיק גבוהים והאם בכללי המיקס הזה הוא ההצלחה הגדולה ביותר בחיי או, שדווקא האשליה הגדולה ביותר בחיי. אז, לכאפה הזאת קוראים "ההסתגלות של האוזן". מה שזה אומר בעצם זה, שאם תשמעו צליל מסוים לאורך זמן, ככל שיעבור הזמן האוזן שלכם תתחיל "להתעלם" מאותו הצליל היות ואם הוא נימצא בקבוע אי שם בטווח השמיעה שלכם, והוא לא משתנה אז למה שהיא תבזבז אנרגיה על אותו הצליל, השקעת אנרגיה בצורה קבועה, אם היא יכולה לחסוך את זה? תחשבו על זה רגע, כשאתם נכנסים לאתר אינטרנט בפעם הראשונה לוקח לו זמן מסוים לעלות כי כל המידע שיורד למחשב שלכם יורד בפעם הראשונה, לאחר זמן מה ובהנחה שהאתר לא השתנה אתם נכנסים אליו שוב והפלא ופלא, הפעם, האתר נפתח מהר יותר, למה? זה כי המחשב/דפדפן שלכם שומר חלק מהמידע הקבוע באתר בכדי לחסוך זמן בטעינה שלו, הנוסף יש למחשב שלכם יכולת להבין מהן התוכנות שאתם משתמשים בהן הכי הרבה וכך בעצם גם כשאתם מסיימים לעבוד איתן וכביכול "סוגרים אותן", המחשב שלכם נישאר בכוננות ומשאיר חלק המידע של אותן תוכנות "בשלוף", זה טבעי וזה לטובתנו. ההבדל בין המחשב לאוזן שלנו הוא שאם נירצה, נוכל לאפס את המידע שנישמר לשימוש זמין במחשב, האוזן שלנו לעומת זאת (וזה הולך להיות כואב חברים) כשהיא מתרגלת לצליל מסוים, שנישמע בצורה אחידה לאורך זמן ממושך, היא פשוט משילה את אותן שיערות מיקרוסקופיות שזזות בתוכה בהשפעת אותו צליל קבוע, או שאפשר להתיחס אליו גם כאל לחץ אויר קבוע. dBSPL כידוע לכם, הוא יחידת מידה יחסית למדידת עוצמת צליל בפועל, בעולם האמיתי, במציאות, באוויר, בחללים, התכלס מה שאתם שומעים. הפירוש של המונח יכול לגרום לנו להבין למה האוזן שלנו עושה את מה שהיא עושה- SPL= SOUND PRESSURE LEVEL, משמע, מדידת שינויי לחץ האוויר הנוצרים ממברנה של רמקול/מקור קול כלשהו.

ממה יש לכם לדאוג?

 

הפלורסנט הזה שנימצא מעליכם במשרד,זה שהמשמיע טון קבוע של 16KHZ, טוב, סביר שהוא עדיין משמיע אותו וסביר שפשוט התרגלתם אליו. אותם שישה עשר אלץ הרצים שנשמעים בין היתר בכל מה שקשור למצילות תופים ושאתם כבר לא שומעים אותם.

רעש המקרר שתופס מקום על הספקטרום איפשהו באיזור ה10KHZ, טוב, הוא מזיק לא פחות.

השכנה שצועקת כל היום. תפסה בכבוד את הטוח של 800KHZ-2KHZ, אז אתם יכולים לשכוח מהם.

הוויברציות של מדחס המזגן מחוץ לדירה מיצרות מאין 40HZ בתוך הבית, אלו שמנופפים לכם לשלום כי אוטוטו אתם יכולים לשכוח שפעם יכלתם לשמוע אותם.

איפה זה באמת פוגע בנו

אז קיבלנו לידיים שלנו ערוצים למיקסוס ואנחנו מתיישבים לשמוע אותם בפעם הראשונה. איך נאזין להם? כמה פעמים נישמע את ה- ראף מיקס שעשינו בשתי דקות? ומה בעצם אנחנו מחפשים בהתחלה?

דבר ראשון שאני יכול להמליץ ולוודא שאתם מבינים אותו הוא- עבודה בווליום קבוע (מקסימום אם צריכים עוד זווית נשתמש ב- DIM).

למי שעוד לא הכיר או הפנים את עקומת פלטשר מונסון אני מציע שיזמין ברגע זה כרטיס זוגי לצימר בצפון, ידפיס סיכום על הנושא ויסע לסופ"ש רומטי עם העקומה. למה? כי זה הדבר הראשון שיבדיל אתכם מכל אלו שלא יודעים מה הם עושים ולמה בכל רגע שעובר הדעה שלהם על המיקס שלהם משתנה. להלן העקומה;

fletchee

יש סיפור מעניין על שני החוקרים שנקראו בכדי לשפר את הסינגל שהטלפונים הראשונים יכלו להעביר, ועל הניסוי שהם עשו בכדי להגיע למסקנות שהם הגיעו אז תשלימו אותו כמו ילדים טובים. אני אתן הסבר קטן ופרקטי על מה שאנחנו רואים פה ואיך להשתמש בעובדות המעניינות ששני החבר'ה האלה הגיעו אליהן, לטובתנו.

העובדה המעניינת במשפט אחד היא שככל שנעבוד בעוצמה חזקה יותר, נישמע בצורה ברורה יותר את התדרים הנמוכים והגבוהים. או לחילופין, עבודה בעוצמה חלשה "תעלים" מאוזנינו את התדרים הנמוכים והגבוהים. אז מה אתה אומר לי בעצם? כן, העוצמה שאתם עובדים בה היא ה- EQ על הערוץ מאסטר הסופי שנימצא במוח שלכם. עבודה בווליום נמוך עלולה לגרום לאשליה שחסרים במיקס נמוכים, מפה סביר שנפעל לשיפור המצב ונוסיף את אותם תדרים נמוכים בצורה מלאכותית (EQ לדוגמא), לאחר מכן אם נישב לשמוע את המיקס שלנו בעוצמה גבוהה יותר נוכל לגלות ש"דחפנו" עוצמה מיותרת לתדרים הנמוכים ובעקבות זאת הפעם ננמיך אותם, וכן הלאה וכן הלאה עד יומנו האחרון.

אז לעבודה בעוצמה נמוכה יש יתרונות כמו יכולות לזהות בלאנס נוח בין הכלים, ואני לא אומר שלא צריך מדי פעם לעבוד בה, אבל תעשו לעצמכם טובה ואל תשנו את העוצמה ב"פריסטייל", סמנו לכם שתי נקודות על כרטיס הקול או וואט אבר. אחת ווליום עבודה רגיל והשנייה ווליום עבודה בעוצמה נמוכה.

 

מהי עוצמת עבודה רגילה אידיאלית

טוב בגדול לפי אותה עקומה שאני כל כך אוהב, עלינו לעבוד בעוצמה באיזור ה- 80dBSPL היות ובעוצמה הזאת נמצאת העקומה הכי "ישרה", או במילים אחרות, בעוצמה הזאת ניתן לשמוע את קשת התדרים הרחבה ביותר, מכל עוצמה אחרת שנבחר. (אני יודע שאמרתי שככל שהעוצמה מתגברת הטווח תדרים שאנו שומעים גדל אבל יש אתם כל העיניין הזה של הבריאות שלכם וסך הכאב האנושי אז תעשו לעצמכם טובה ואל תעבדו בעוצמה חזקה יותר ממה שצוין פה).

בחזרה למיקס שלנו

לפי דבריו של הרב הגדול ראובן שפירא, שעלה לא מזמן מפולין באמונה מלאה שעליו לתרום לשיפור הסאונד של בני ישראל, יש לכם 10 דקות בלבד, לשמוע את הערוצים שקיבלתם, ולהגיע לכל ההחלטות הקריטיות לגביהם ולגבי המיקס שאתם הולכים לבשל, לאחר מכן, אתם פשוט הופכים לחלק מהלהקה או למעריצים של הלהקה. הדבר יכול להתבטא בחיבה מסוימת שתתחילו לחוש כלפי ההרכב או הסולן בפרט, זה יכול בנוסף להתבטא בהזזה של הראש או הרגליים בקצב של השיר, איי דונט גיב אה פאק איך זה יתבטא, הבעיה שלי היא שאתם הופכים בכל שנייה שעוברת ואתם שומעים את הערוצים האלו, לפחות ופחות רלוונטים לגביהם מבחינה מקצועית. האוזן שלכם כמו שאמרנו מתחילה להתרגל לתדרים שהוקלטו ומבלי שתשימו לב, לא יהיה לכם מושג מה הבעיה במיקס, או במילים אחרות (וזאת השאלה הראשונה שעליכם לשאול את עצמכם בדקה הראשונה של ההאזנה) "למה זה לא מיקס?". קחו מחברה של הלו קיטי, שבו רגל על רגל ותתחילו לכתוב סיבות טכניות וקונספטואליות כאחד. אתם מוזמנים להתשמש במונחים "זה לא מרגיש לי", "יש יותר מדי" וכמובן האהוב עלי "חסר לי".

לאחר מכן שאלו את עצכם את שאלת השאלות, הסיבה לקיום שלכם, השאלה שתביא ליצירת חור שחור חדש במרכז כדור הארץ אם תוכלו לענות עליה כמו שצריך, "למה התכוון המשורר?". אני אחזור בהרבה מהפוסטים שלי לנושא הרעיון של השיר, הפינה הלא טכנית, הרגש, הסיפור, האינטימיות, המבוכה, אני מציע שתשימו חזק את הדעת שלכם בפינה הזאת כי היא זאת בעצם שתהפוך אתכם מטכנאי סאונד לאלוהים בכבודו ובעצמו!!

אז לסיכומו של עיניין;

1. נסו להעלים מהסביבה שלכם רעשים קבועים מיותרים או שתעברו לגור בבית אקוסטי לחלוטין על גדת אותו נהר חלומי בצפון, כך תוכלו בימים החמים, לתת קפיצה לנחל הקריר ולשוב אל ביתכם, אל האשה שתגיש לכם את המגבת, תחבק אתכם ותאחל לכם הצלחה עם המיקס החדש שקיבלתם לעבוד עליו.

2. קבלו החלטות מהירות וברורות. למדו להכיר ולזהות בצורה הטובה ביותר איך תדרים מסוימים נשמעים ומה תיהיה השפעה של הוספה או הורדה של dB בודד או של שלושה, זה לא משנה פשוט תלמדו לדמיין כיצד ירגיש ואיך ישפיע שינוי כמו הוספה או החסרה של תדר מסוים, ב-Q מסוים בכמה דציבלים, כך למעשה תוכלו לפרש לעצמכם, אילו שינויים טכניים עליכם לעשות בשביל לקבל את התחושה הרצויה ממיקס כזה או אחר.

3. עבדו בעוצמה קבועה עם אופציה נוספת לעבודה בעוצמה נמוכה. נסו לקבל כבר בהשמעה הראשונה את התחושה שתרצו שהמיקס יעביר בסופו של דבר ושמרו על אותו חזון לכל אורך הדרך.

4. למרות שציינתי שיש להיזהר ממצב שאתם הופכים לחלק מהלהקה ומפסיקים להיות רלוונטיים, טכניים, מקצועיים ואובייקטיביים, נסו דווקא לכמה רגעים להיות עם הנגנים באותו חדר (בדמיון כן?), גלו דרך הנגינה והשירה על מה הם אוהבים לצחוק, ממי הם תופסים ומעריצים ואיך הם אוהבים לדפוק את הראש.

 

 

5 Comments

    • Pure noize

      חבל לי שלמרות המאמצים שלי לא אהבת את מה שקראת.
      ציינתי באחד הפוסטים שאני לא נעזר באיש קופירייט ואני עורך הכל בעצמי, ברור לי שיש לכך השלכות מקצועיות אבל אני בכל זאת בוחר בשלב שאני נמצא בו, לשתף ולכתוב בכל זאת.
      שמחתי לשמוע את דעתך והיא תכוון אותי למקום טוב יותר אני בטוח.

      מקווה שבעתיד נזכה לעבוד וליצור אמנות ביחד ובכך ללמד אחד את השני להיות טובים יותר!

      בברכה, רועי.

  1. סאונדמנית

    הכתבה הזו היא אחת מגיבובי השטויות הכי גדולים שאי-פעם קראתי. כן, האוזן מתרגלת וצריך לקחת הפסקות בזמן עשיית מיקס, אבל להגיד שהאוזן "מפסיקה להשקיע אנרגיה" או שהתדרים "נעלמים" בגלל צלילים מסביב? שטויות ועיוות של האמת שזה פשוט מדהים שהרשית לעצמך לכתוב את זה.
    ולהשוות את זה לדפי אינטרנט שנטענים לאט או מהר יותר, שזה בכלל בגלל זכרון וירטואלי של המחשב אבל גם שרתי פרוקסי קרובים אליך פיסית? יקירי, אתה טועה ומטעה ועדיף לכתבה הזו שפשוט תמחוק אותה מרוב שהיא לא נכונה ומוציאה אותך רע.

    • Pure noize

      אני מאוד מעריך את הכנות והישירות שלך, נשמע שאת באמת מבינה בתחום.
      בתור אדם חוקר אני נמצא תמיד במסע של ללמוד ולגלות, ועצם ההבנה שלעולם לא אהיה במקום שהידע שלי מושלם, הגעתי למסקנה שאני בכל זאת רוצה לחלוק את מה שיש לי ואני יודע כבר בשלב שאני נימצא בו. אני מצטער אם דברי הכעיסו אותך ואני מקווה להשתפר בעתיד ועוד לשמוע ממך שהתרשמת מהתוכן שבאתר.

      בברכת הצלחה בהמשך דרכך!
      רועי.

כתיבת תגובה