איך לכוון קומפרסור ב-4 צעדים – המדריך הרשמי !

אני חושב שאחרי המילה "מאסטרינג" המילה "קומפרסור" היא המילה הכי מסתורית בעולם הסאונד, ולמה המילים הכל כך יפות האלו מסתוריות בעיני, זאת בגלל שגם בתהליך המאסטרינג וגם בתהליך כיוון הקומפרסור, השינויים שקורים בפועל, בדרך כלל, ואתם מקווים שכך, הם בקושי מורגשים אבל למעשה הופכים את השיר שלנו לברור, חזק ועם ביצים של שור. בפוסט זה אני לא אתייחס לתהליך המאסטרינג, שהיה עד לתקופה האחרונה עבורי כמאין טקס שאמני שמבצעים באוהל טיפי אינדיאני, כאשר צ'יף שמן מצליף בי עם עשבים מעוררי הזיות, על תהליך זה אסביר בפוסט אחר כראוי לנושא מכובד.

מה זה קומפרסור?

טוב בגדול הפירוש העיברי למילה הזו הוא "מדחס" ומלבד זאת שקיימים מכשירים אנלוגיים ותוכנות שנקראות כך ונמצאות בשימוש בתעשיית הסאונד, זהו בעצם מכשיר או שאפשר לומר מערכת שנותנת מענה למגוון רחב של צרכים בתעשיה. אותו קומפרסור הנימצא בין היתר במערכות מיזוג הינו מכשיר די פשוט. מדובר בעצם בבוכנה המחוברת למנוע שמופעל על ידי חשמל או בנזין. בעת הפעלת המנוע, מתבצעת פעולה סיבובית וזו מאפשרת לבוכנה לזוז בצורה אנכית ובכך לייצר לחץ אוויר שמוזרם לתוך מיכל (לרוב עשוי מתכת) בצורה חד כיוונית, זאת אומרת שמתבצעת פעולה של אגירת אוויר בתוך מיכל מבלי שיש לו יכולת לצאת אל מחוץ למיכל.

comp

(קומפרסור תעשייתי. נמצא במערכות קירור, מאפשר הפעלת כלי עבודה פניאומטים בין היתר מכשירי ריסוס צבע לרבות איירבראש וכו')

לשמחתנו הקומפרסור שמעניין אותנו הוא לא כזה פשוט והחשיבות שלו בסדר גודל עולמי היא עצומה, למה? כי בעידן של היום אנשים *איבדו את היכולת להנות ממוזיקה דינאמית, כזו המכילה לעיתים קטעים שקטים מאוד ושמדי פעם מתגברת לצלילים חזקים מאוד.

*איבדו במקרה שהם שמעו בעבר מוזיקה שלא נעשה בה שימוש רב בקומפרסורים. יש כאלו שלא איבדו אלא פשוט לא הכירו משהו אחר מלבד מוזיקה שהטווח הדינמי שלה מצומצם עד מאוד, במקרה כזה יש להיוועץ עם רופא משפחה או עם השכן שלכם שעדיין שומע תקליטים.

אז… הקומפרסור, בין אם הוא רכיב אנלוגי או תוכנה (Plug in), הינו רכיב המתחבר בצורה **טורית, לערוץ, בו זורם גל אודיו אשר לו נרצה לצמצם את הטווח הדינמי. הדבר קורה בעזרת כיוון כמה פרמטרים בהתאם לדרישות הקימפרוס שלנו.

**קיימת שיטת קימפרוס הניקראת parallel compression, בשיטה זו אנחנו בעצם משכפלים ערוץ שנירצה לקמפרס, ונעביר רק אחד מהערוצים הזהים בקומפרסור, כך למעשה רק סיגנל אחד יתקמפרס בעוד שהשני ימשיך לזרום בצורה בטבעית שלו במקביל.

חשוב לציין שישנם מספר מצבים בהם נרצה להשתמש בקומפרסור, לעיתים כצורך טכני ולעיתים בצורך קונספטואלי.

KF-CP202-b

להלן הפרמטרים

הראשון מבינהם הוא ה- Threshold הידוע בקיצורו T.H. זהו בעצם הפרמטר שמאפשר לנו לקבוע סף מסוים אשר יגדיר מתי הקומפרסור צריך להיכנס לעבודה, ניתן בעצם לקבוע שה- T.H יהיה מכוון לעוצמה החלשה ביותר שיש בהקלטה של שירה, כל כלי נגינה אחר בשיר שלנו או בשיר כולו. זאת אומרת, שאם הקלטתי זמר והטווח הדינמי של ההקלטה הוא בין מינוס 20dBfs למינוס 6dBfs, הרי שהטווח הדינמי רחב יחסית (14dBfs-) וסביר שאם ארצה לשלב את השירה במיקס מרובה ערוצים, בחלקים השקטים של השירה סביר ששאר הכלים במיקס "יעלו" עליה והשירה תיעלם לנו כלא הייתה. לכן, ובהנחה שהיחס אות לרעש בהקלטה הוא יחס גבוה (הרי שאם זה לא המצב, הגברה של החלקים החלשים בשירה תגרום להגברה של HISS, זליגות לא רצוניות שקרו בזמן ההקלטה ורעשי מכשירים כאלו ואחרים) בהנחה שביצענו הקלטה איכותית ככל האפשר, נקבע את הT.H ל-מינוס 20dBfs.

הפרמטר השני עליו נדבר הוא ה- Ratio. דיברנו על כך שה- T.H הוא בעצם רף שניקבע על ידנו, מכאן חשוב להבין שבכל רגע שסיגנל עובר בקומפרסור בעוצמה אשר גבוה יותר מה- T.H, הקומפרסור יכול להיכנס לעבודה ולדחוס (להנמיך) את הסיגנל שעבר את הסף, בכמה? בכמה שנקבע לו. מתי הוא יכנס לעבודה? ברגע שנקבע יחס של יותר מ1:1. אפשר לתאר את היחס במילים אחרות כ"על כל איקס דציבלים שיעברו את הT.H, תעביר לי דציבל אחד", לדוגמא, אם קבענו יחס של 1:3 זאת אומרת שעל כל שלושה דציבלים שיעברו את ה-T.H, הקומפרסור יאפשר רק לאחד לעבור ולכן, אם סיגנל יחצה את ה-T.H ב9 דציבלים, ביחס של 1:3, הרי שרק 3 דציבלים יעברו. קימפרוס עדין ולגיטימי מתבצע ביחסים של בין 1:1.5-1:2.

שני הפרמטרים הבאים הם אחים וניקראים Attack ו- Release והם ידועים בשכונה בכינוים Att ו- Rel. שני פרמטרים אלו הם למעשה שניים מתוך ארבעה פרמטרים המגדירים לנו את המעטפת של כל דבר שיכול ומשמיע קול (Attack, Decay, Sustain, Release). ה- Att כשמו כן הוא, קובע את המהירות שהקומפרסר ינחית את הסיגנל שחצה את ה-T.H וכמובן ביחס שקבענו לו. ה- Rel לעומתו יקבע באיזו מהירות הקומפרסור יצא מעבודה מרגע שהסיגנל ירד מתחת ל- T.H.  ניתן לקבוע פרמטרים מתוך מגוון רחב של מטרות, אני אתיחס למטרה של "לשמור על אמינות" ולכן חשוב להאזין לשירה שהקלטנו ולהבין, האם המילים תוקפניות או שהזמר/ת שרים בצורה רכה ומלטפת. האם יש לנו ביד סורס של ראפר ששר מילים קצרות ומהירות או שדווקא הקלטנות קולות רקע בסגון PADים. ההבנות האלו יאפשרו לנו לקבוע את ה- Att וה- Rel שהכי משקפים את הצורה הטבעית שהזמר/ת שרו כבר ועל ידי כיוון נכון שלהם, נוכל להקטין את הטווח הדינמי של השירה מבלי לפגוע בסגנון ובצורה שהיא נישמעת.

*נתתי התיחסות לקימפרוס שירה בלבד וחשוב לזכור שניתן ולעיתים הכרחי לקמפרס מגוון כלים הקיימים במיקס, ערכי ה- Att וה- Rel שלהם יהיו כמובן שונים ובמקרה של כלי הקשה הם יהיו מהירים וקצרים מאוד.

הפרמטר הבא הוא הכי חבר שלנו והוא ניקרא Make up Gain, כבר מקריאה של השם שלו מתאהבים בבחור הקטן. יכול להיקרא גם Make- Up בלבד, OUT או כל שקר כלשהו של חברה לא מוכרת כזו או אחרת. פרמטר זה נועד בעצם לפצות על הדציבלים האבודים שלנו, אומנם דחסנו את כל המידע שחצה את הרף שלנו וקירבנו את העוצמה הממוצעת והרגעית שלנו לרף שלנו אבל במילים אחרות אפשר להגיד שהחלשנו את הסיגנל באופן כללי, כמה החלשנו? בשביל לגלות את המידע הכל כך מעניין הזה, הומצא צג/מדד/מיטר שניקרא Gain Redaction הידוע בכינויו המשליט אימה ברחובות GR. לאחר שנבין בכמה דציבלים אנחנו מנחיתים את הסיגנל שלנו, נוכל לפצות על כך בעזרת ה- Make up Gain ולחזור להיות מאושרים 🙂

אחד השימושים הקונספטואלים/טכניים שניתן לעשות בעזרת הקומפרסור הוא ניצול אופציית ה-Sidechain שאולי לא קיימת בכל הקומפרסורים שהומצאו עד היום אבל לשמחתנו, ברוב הפלאגאינים שאנחנו משתמשים בהם היא קיימת. אופציה זו מאפשרת לנו להציב לקומפרסור עובדה שהיכולת שיש לנו להציב אותה היא יכולת פורצת דרכים בכל הקשור לטכנאות סאונד ובין היתר לבעיות מיסוך, העובדה היא "אתה נכנס לפעולה בכל פעם שסיגנל חיצוני שאני אגדיר לך, יכנס אליך", אני יודע שזה נישמע כמו משפט שיאמר רק במועדון סאדו מאזו של מכשירי סאונד מהלכים אבל זה בתכלס מה שקורה.

דוגמא לשימוש טכני: בקטע מוזיקלי מכל סגנון שיהיה, חשוב לי מאוד לתת את הבמה המרכזית חוץ מלזמר גם לבייסדראם שלי, אני רוצה כל חבטה שלו תישמע ותורגש מבלי שסאונדים אחרים בשיר יפריעו לי לשמוע אותו. הבעיה: גיטרת הבס שמאוד אהבתי את התדרים הנמוכים שלה אשר משותפים גם לבייסדראם שלי, בעיקר את ה- 120Hz, ממסכת, מחלישה ולעיתים מעלימה את הבייסדראם בכל פעם שהיא מנגנת יחד איתו, לכן יש לי את האפשרות להוסיף קומפרסור לשרשרת האפקטים שיש על הערוץ של גיטרת הבס, בקומפרסור זה אגדיר לקומפרסור להיכנס לעבודה בכל פעם שהבייסדראם מכה ולאותו אורך שבייסדראם בודד נשמע, בכך, אפנה מקום ואקח את גיטרת הבס "אחורה" בכל פעם שהבייסדראם יכה (קומפרסור זה יכול לבוא בשרשרת אחרי קומפרסור שמטרת העל שלו היא לייצב/ליישר את הסיגנל של גיטרת הבס).

דוגמא לשימוש קונספטואלי: במגוון רחב של מוזיקת האוס, נישמע שקיים ליד (Lead) שדוחף את השיר קדימה, האפקט שגורם לנו להרגיש את הדחיפה הזו ניקרא Pumping או בעברית פימפום. עכשיו יש מספר דרכים לייצר את הפמפום הזה, כמו למשל לקבוע אוטומציית ווליום מתגברת שתגיעה למקסימום עוצמה רגע לפני שהקיק מכה. דרך מהירה הרבה יותר היא להוסיף קומפרסור על ערוץ הליד ולשלוח לSidechain שלו את הסיגנל של הקיק. ניתן להגיע לרמת פימפום מבוקשת על ידי שינויי הפרמטרים השונים של הקומפרסור.

 

 

(מלבד שזהו קטע מוזיקלי מדהים, ניתן להרגיש בו את אפקט הפימפום שדובר עליו. שימו לב כיצד הקיק מנחית את הפד שברקע)

ועכשיו (רעש תופים), חברים וחברות, הגענו לחלק הפרקטי של הערב- כיוון קומפרסור בארבעה צעדים פשוטים.

1. נבדוק אם לפי הWaveform או אם לפי השמיעה שלנו, מהו הצליל החלש ביותר שחשוב לנו שיישמע, נציב שם את ה-T.H (ניתן להקשיב לאותו צליל בלופ ובו זמנית להוריד את ה- T.H עד לרגע שנבחין כי הקומפרסור נכנס קלות לעבודה).

2. נקבע את ערכי ה- Att וה- Rel בהתאם להתנהגות הטבעית של הכלי או הזמר שלנו.

3. נבדוק מהו ה- GR המשמעותי ביותר ונפצה על כך בעזרת ה- Make up Gain.

*עכשיו אנחנו נמצאים במצב שיש לנו ביד את כפתור היחס ולמעשה אנחנו יכולים להגדיר בכמה נרצה לצמצם את הטווח הדינמי של הסיגנל.

4. נקבע יחס קימפרוס, כזה שיתן לנו עוצמה כללית  אחידה, עוצמה שתוציא את הכלי או הזמר בצורה הברורה ביותר אך עם זאת תשמור על הרגשה של נגינה/שירה דינמית, כזאת שבני אנוש נשמעים כמוה במציאות.

נהוג בסיום עבודה על שיר, להעביר את כולו דרך קומפרסור ולקבוע מה יהיה הטווח הדינמי הכללי של השיר. פעולה זו מיוחסת למגוון פעולות שניתן ונהוג לבצע בתהליך המאסטריג שעליו נדבר בהרחבה בהמשך.

יאללה יחיות סאונד רעות, זה הזמן לתרגל את הנושא ובנוסף לנסות לשים לב לצלילים שעוברים לידכם, קבעו האם הם בעלי דינמיקה רחבה או צרה. הרעש הבוקע מן המקרר לדוגמא, שומר על עוצמה אחידה יחסית ולכן הוא לא דינמי אבל לעומת זאת הרעש הכללי שבוקע מן הכביש אל תוך ביתי מכיל רעשים של מכוניות המגיעות מרחוק (עוצמה חלשה) עד אל מחוץ לחלוני (עוצמה חזקה, מטרידה וכזאת שגורמת לי לרצות לעזוב את תל אביב לטובת הצפון) ושוב הרחק ממני, לרעשי הכביש יש דינמיקה רחבה.

36588507c

(בעל רעש לא דינמי בכלל)

ouse-3

[בעזרת העבודה הקשה שלכם תוכלו להרשות לעצמכם בית עם אולפן של אלופים על גדות נהר בצפון הארץ (אחד כזה שיגרום לריהנה לעשות עליה בשבילכם)]

One Comment

כתיבת תגובה